הוא תיקצב אותו , ונתן לגברת אתי אטיאס את הגיבוי המלא לקחת את הפרוייקט קדימה.

מה זה עיר ידידותית לנשים?    אני רוצה לספר לכם סיפור אמיתי :

צעירה שהגיעה לקבוצת מנהיגות נשים בראש העין, התבקשה להרכיב משקפיים מגדריות ולספר מה היא רואה.

ואז היא סיפרה: שדודתה באלנית ותיקה בעיר, ועובדת עד 11 בלילה.  ומדי לילה היא נוסעת לאסוף אותה כשהיא מסיימת את עבודתה, ואחרונת הנשים עזבה.

ישנן נשים שמגיעות מאוחר, אחרי שהאכילו והשכבו את המשפחה.

היא מגיעה עם הרכב שלה, נעמדת בקצה הסימטה , ומאירה לדודה שלה את הדרך .

הדודה לאור פנסי הרכב, נועלת את המקווה, וצועדת לרכב, ואז היא מסיעה אותה  הביתה.

כך שנים…..

הרבה נשים מגיעות למיקווה הזה  במשך שנים.

הן מורגלות ללכת בחושך,

יהיו כאלו שיגדו שהן רוצות ללכת בחושך למקווה.

בעקבות המפגש שאותה צעירה הגיעה אליו,והתרגיל הזה,  שלהסתכל על העיר במשקפיים  מגדריות,

היא הביאה להארה של המקום.

גם אנחנו הנשים התרגלנו להמנע מהצרכים שלנו, התרגלנו להסתדר בלי, התרגלנו לא לבקש, להצטמצם, לשתוק.

עיר ידידותית לנשים שולחת מסר לנשים: שהן חשובות לקהילה, שהקול שלהן- הוא משמעותי

שאפשר לעצור את השיעתוק ולשלוח מסר  לבנות שלנו,  שתאורה במגרש כדורגל לא חשובה יותר מלהאיר רחוב

שנשים פוקדות אותו יום.

זה השינוי התפיסתי שעיר ידידותית לנשים מבקשת להיות.

בפעילות יועצות לקידום מעמד האישה בישראל, ובאשדוד בפרט, ניתן לגלות את הפוטנציאל הרב הטמון בהובלת הליכי “עיר ידידותית לנשים“. הליך חשוב זה בהתנהלות הערים בישראל עשויה להשפיע רבות על מרקם חברתי שוויוני וצודק יותר, כלכלה מחוזקת יותר ורווחה טובה יותר לכולם.

לכן דרשו מראש ( עדיין יש רק 6 נשים  מתוך 255 ) הרשות שלכן ושלכם לחתום על האמנה של הפיכת העיר שלכם -ן לעיר ידידותית לנשים, כי אם רמת הביטחון בעיר תגבר עבור הנערות והנשים כולם יהנו מעיר בטוחה יותר,כשמגרשי המשחקים ורחובות יהיו מוארים יותר לביטחון האמהות והנשים בכלל , זה יהיה לרווחת כלל הציבור.

אם בבתי הספר ילמדו מיגדר זה יפתח  סובלנות יעצים את הנערות ויפתח כבוד אצל הבנים לבנות. ילמד את שני המינים לקבל את השוני ולא להרגיש  פחות טובים או יותר טובים בגלל שאנחנו בנים או בנות. כל אחד יקבל את עצמו וזו העצמה אישית.

אם בבתי העסק בעיר יקבלו הנחות בארנונה גם לפי הקריטריון של כמה נשים מועסקות שם, זה יכול לעזור להוציא מספר משפחות מעוני – משפחות זה גם ילדים שיגדלו בבית שלא יהיה קורבן יותר לעוני.

בעיר ידידיותית לנשים – תהיה פחות פרונוגרפיה ברחובות, מתוך כבוד לנשים, כך הילדים שלכם יהיו חשופים פחות למראות שילדים לא צריכים להיות חשופים להם.

צאו אתם לעיר והסתכלו סביבכן בעיניים מגדריות , ושילחו אימייל לעירייה על מה אתם רואים ורואות שאפשר לתקן שהסביבה תהיה ידידותית לנשים ובסוף היום לכולם.

סטיבו ספילברג יצעד עם בוגרי שנתון 2002 כטודנט מין המניין, באוניברסיטת לונג ביץ, קליפורניה.

ספילברג כתב ביים והפיק סרטים שזכו באוסקרים ובהצלחה כלכלית, למי שבעולם הקולנוע יודע זה לא תמיד ובהכרח הולך יחד . כשביקש ספילברג  להתקבל ללמימודי קולנוע בהיותו ב1965, נדחה ונאלץ להרשם  ללימודי אנגלית באוניברסיטת לונג ביץ. שלוש שנים לאחר מכן, ב1968, הוא עזב את הלימודים לטובת חוזה של 7 שנים עם יוניברסל סטודיוז, בעקבות סרט קטן שעשה שנקרא “אמבלין”.  מאז הוא עשה סרטים זכה בפרסים, שבר קופות וקנה לו שם עולמי בקולנוע.

בשנת 2001  הוא נרשם שוב לאוניברסיטת לונג ביץ, לתואר בקולנוע והפעם התקבל בזעות פתוחות,  הוא עשה את השיעורים כתב את העבודות וצעד  במאי  2002  עם הסטודטים בוגרי תואר ראשון  בגלימה שחורה. “רציתי להשלים את הלימודים במשך הרבה שנים, כתודה להורים שלי שנתנו לי את ההזדמנות להשכלה וקריירה”. אין ספק שהוא מהווה דוגמא לכל הסטודנטים והתלמידים באשר הם, השכלה זה חשוב, ואף פעם לא מאוחר להגשים חלומות.

כשראיתי את הכתבה זה עשה לי להרגיש טוב, אם ספילברג יכול להשלים תואר ראשון גם אני לא צריכה להתבייש לעשות את זה בגילי אז הייתי בת 40 ובאותו זמן הייתי רשומה לסנטה מוניקה קולג. שנה יותר מאוחר נכנסתי להפקה של הסרט גיבורים דימיוניים שלקחה אותי לניויורק קאו ומילנו ולונדון. וכמובן נאלצתי להפסיק את הלימודים שוב. לאחר

עם סיום שירותי הצבאי, נירשמתי ללימודים של מדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. לא היית לי הפריוולגיה להיות “סטודנטית חופשית,” עבדתי כדוגמנית לצורך מימון הלימודים ומחייתי. רוב העבודה שלי היתה באירופה וכך מצאתי את עצמי כעבור שנה וחצי צריכה לבחור בין קריירה בין לאומית ותואר במדעי המדינה. החלטתי שאת התואר אוכל להשלים בכל זמן יותר מאוחר עם ההכנסות שלי מחול.   הרבה שנים מאוחר יותר כשהחיים לקחו אותי לארה”ב , לשני ילדים וקריירה חדשה בהפקת סרטים שדרשה גם היא נסיעות, שוב הפסקתי את הלימודים שלי בהם התחלתי בלוס אנגלס.

לפני שלוש שנים נודע לי שניתן ללמוד מהבית עם האוניברסיטה הפתוחה ולהיבחן בכל עיר בעולם שבה יש קונסוליה ישראלית.  מיד נרשמתי,  ואני מתוכננת לסיים  השנה את התואר הראשון במדעי החברה.

לבעלי ולאחרים שאמרו לי: “מה את צריכה את זה, יש שלב בחיים שאדם לא צריך להוכיח שום דבר, השגת מספיק”. עניתי: אני עושה את זה בשבילי!  . נכנסתי לאתר של האוניברסיטה הפתוחה, סימנתי לי את הקורסים שמעניינים אותי. , ושאלתי לאיזה תואר זה נאסף? וכך בניתי לי את תוכנית הלימודים שלי. זהו פלוס ענק שאין לך בהרבה אונברסיאטות. אבל כשקראתי את הדרישות לקבלת תואר, שמתי לב שכל המסלולים הם רק המלצות , הדרישות הן 108 נקודות שמורכבות ממבחר קורסים ברמות שונות. שווה לקרא בין השורות , שם מצאתי את החירות שלי לבחור את הקורסים.

ידע הוא עוצמה.

הלימודים העצימו אותי מאד, מלבד זה שזה יופי של תירגול למוח שאנחנו יודעים שאם לא משתמשים בתאים שלו  הם מתנוונים.  כך שככל שנישתמש בהם יותר נשאיר אותם חיים ואף נרחיב את המוח. רכשתי לי ידע עצום בנושאים שקרובים לליבי – כמו מגדר דת פוליטיקה ישראל ופילוסופיה.  קיבלתי כלים לשפוט את הסביבה שלי באופן עצמאי ולא להיות שבויה במה שהפרשנים או בעלי האינטרסים והפוליטיקאים מוכרים לי מעל גבי העיתונים ומעל מסך הטלויזיה והכי חשוב אני דוגמא לילדים שלי שלימודים אקדמאים זה חשוב וגם אני יושבת ועושה שיעורים ולומדת לבחינות ומוותרת על בילוי או מסיבה, זה אפשר גם אחר כך, גם בשבוע הבא.

השנתיים האחרונות בהם בתי ואני העברנו את הערבים בלימודים ללא טלויזיה יהיו לי לתמיד זיכרון מתוק ולה דוגמא מעצימה.

השבוע פגשתי את אתי אטיאס, אחראית על קידום מעמד האישה באשדוד, נפגשנו לדון בכנס הקרוב אותו היא מארגנת של “עיר ידידותית לנשים” , מודל של העיר סיאול שאומץ בהרבה מדינות בעולם והיא מפועלת לאימוצו בארץ. היא סיפרה לי שהיא הוציאה את התואר שלה בגיל 50 ,לאחר שגידלה 4 ילדים , הרשתה לעצמה להגשים את החלום שלה, לצעוד עם הגלימה והקפ (הכובע השחור המרובע) , היא סיפרה איך  זלגה דמעות והיתה מאושרת כמו ילדה קטנה כשהיצטלמה עם הקפ. אתי אטיאס  המשיכה משם והוציאה תואר שני באוניברסיטת חיפה בגיל 53.

אני מאד מחבבת את יאיר לפיד (הפיגורה הציבורית אין לי הכרות אישית איתו) , וגם מעודדת מהרצון שלו להכנס  לפוליטיקה ולעשות משהו לייצר שינוי. רוב האנשים יושבים על הגדר ומקטרים ואדם כמו לפיד שהחיים שלו טובים מחליט לעצור הכל ולשים את הראש לו איפה שרובנו לא מוכנים, להכנס לעולם הפוליטיקה, בו באיזה צד שלא יהיה יהיו לו אויבים.

האיש מוכשר כתב 10 ספרים, וטור שנקרא על ידי מאות אלפים בכל שבוע,  אך אין לא תואר של בוגר אוניברסיטה (בי אי) , והוא ביקש לדלג עליו ישר לדוקטורט. ואוניברסיטת בר אילן , הסכימה לעגל קצוות ולאאשר אותו. זו התנהלות  שהיא נושרמה בישראל, אבל ממפתיעה שהיא באה מאיש שיוצא נגד אי שיוויון.

אני בטוחה שמר לפיד רצה את התואר לעצמו, הוא לא זקוק לתואר לקבל לגיטימציה לרוץ לבחירות. דרך אגב כל אחד רשאי לבחור ולהבחר אין לזכות הזו שום מגבלות של השכלה וֹובארץ גם עבר נקי לא נדרש לזה) , זה הוא  עקרון בסיסי של דמוקרטיה.  והעובדה שאין לו תואר אקדמי לא מוריד ממנו כהוא זה.

חבל שמר לפיד נכשל במבחן הציבורי הראשון  שלו- לשמש דוגמא.

אף פעם לא מאוחר, ואין מה להתבייש. להיפך, אם לפיד היה נרשם כסטודנט מין המיניין היה מהווה השראה ודוגמה לילדים , שהשכלה זה חשוב ויום יבוא ו”תצטער שלא עשית את זה “, במקום זה הוא שלח להם את המסר, למפורסמים יש זכויות מיוחדות, כדאי לך להיות מפורסם שה מביא לך שני תארים במכה – בי אי ואמ אי.

אני רוצה להתיחחס לזה כאל  שגיאה של מתחילים,  אז כולנו סולחים ומאחלים ללפיד בהצלחה.

זוכרים שיעור בסיס באזרחות? לימדו אותנו שאחד העקרונות עליהם מבוססת הלגיטימציה של מדינה (דמוקרטית)היא שאנחנו- האזרחים, מפקידים בידי הריבון (המדינה) את הזכות שלנו להגן על עצמנו, והיא המדינה-הריבון ידאג להגן עלינו. אלה ששנים אזרחי מדינת ישראל, והייתי אומרת שנשים בפרט לא מרגישים שהם מקבלים צדק או בטחון מפני האזרחים האחרים במדינה. (לא מדובר בבטחון צבאי אלה אישי, אזרחי). על מנת להגיע למשפט צדק לוקח שנים ועולה הרבה כסף. (חלק מהעלות הגבוהה היא בגלל שזה לוקח הרבה שנים להגיע לקבל את היום שלך בבית במשפט). לאחר שהצליחו “לגרד” את הכסף לרכוש עו“ד ולשלם לו את שכרו במשך 3,4,5. שנים, והגיעו ליום המיוחל, למשפט ובית המשפט פסק להם צדק, אין מי שיאכוף את הצדק שנפסק להם .

מעשה בריונות קורים פה כל יום בכל מיני צורות וכל מיני רמות, ואנשים סופגים אותם כי לבקש צדק עולה הרבה כסף והרבה זמן.

וכך גם הצדק בישראל הפך בשנות האלפיים , למצרך בר השגה למי שיכול לרכוש אותו. אם יש לך כסף תוכל לשכור עו“ד טוב שיטרטר את הצד השני ואת המערכת ולבנתיים התיק הופך ללא רלוונטי, או שהוא את “עונשו” קיבל במשיכת הזמן של המשפט. ראה מקרה: קצב. קצב השתמש במעמדו הציבורי, סחט ואנס נשים שהיו תחת מרותו, וכבר שנים, שלנשים האלו אין צדק. לעומת זאת, מר נשיא לשעבר, זכה להנחה בדין והתחשבות בגלל שהמשפט נמשך שנים, אלה שבית המשפט לא מתחשב בעובדה שמר נשיא, הוא זה שמשך אותו שנים וממשיך למשוך וכמוהו עוד הרבה אחרים.

גם אותה אם חד הורית שהאב מרשה לעצמו לא לקחת אחריות על ילדיו ולא לשלם את מה שהחוק קבע ושהוא הסכים לו, אין לאותה אם שום אמצעי לאכוף את גביית המזונות שמיועדים לגידול הילדים אותם הוליד. היא צריכה לשכור עו“ד ללכת למשפט להוכיח שהוא לא שילם, (דבר שניתן . להוכחה בדקה וחצי), ולאחר מכן לפנות הוצאה לפועל , וזו תוציא נגדו צו מעצר .זה נשמע כאן מהר , אבל זה תהליך של 6 חושים לפעמים, והאישה הזו צריכה להתקיים, ולשלם שכר דירה וסופרמרקט. לאחר שהצליחה להביא למעצרו, הוא ישכור עו“ד ויצא תוך 24 שעות.

אותה אישה צריכה לוותר על ימי עבודה על מנת להגיע לבית המשפט, ולשלם לעו“ד שייצג אותה מכספים שאין לה ובזמן שהיא צריכה להופיע בבית משפט היא צריכה לוותר על ימי עבודה דבר שמסכן את מקום העבודה שלה, ומוריד משכרה, שהוא לא גבוה מלכתחילה.(רוב הנשים בישראל משתכרות שכר מינימום או עובדות בעבודות קבלן) מעגל הקסמים האין סופי הזה , חוזר על עצמו אצל מאות נשים בישראל

אז מה הפלא שאנשים פונים לבוררים בעולם התחתון , שלא רק פוסקים צדק גם אוכפים אותו.

לא אומרת שנכון לעשות זאת ובמפורש לא תומכת בדרך הזו, אבל בוא לא נטמון ראשנו באדמה זה קיים כבר שנים.

גם אני נתקלתי במעשה בריונות, ומישהו הציע לי לפתור את זה בציק צק. אמרתי לא תודה, אני מעדיפה ללכת לבית משפט. זה יקח אולי 4 שנים, ואולי עד אז כבר מה שמגיע לי לא יהיה שווה את הכסף והזמן שאוציא על זה. השיקול של הבריון הוא שזה לא יהיה כדאי לי, והוא גם יודע שאין לי דרך לאכוף את מה שמגיע לי. אבל אצלי זה עיקרון לא להיכנע לבריונות ואני יכולה לשלם בשביל זה. בגלל שבריונות כשהיא מתוגמלת, היא מאומצת לא רק על ידי פושעים שתוקפים בלילה או במכות, הבריון “שלי“ הוא איש משכיל, עשיר . אבל רוב האנשים בשראל לא נמצאים במצבי, רוב האנשים לא גומרים את החודש, ולא יכולים לקנות צדק. גם אין להם לא קשרים לא זמן ולא כסף להילחם על מה שמגיע להם, הם נלחמים לשרוד כלכלית ופיזית.

אם לא הבנתם, כנסת ישראל וממשלת ישראל, מה הכוונה בהעם דורש צדק חברתי, זה מאד פשוט

העם דורש שהמדינה תקיים את הצד שלה בהסכם: שתאפשר לו לחיות בבטחון- להרגיש בטוח

מתי אדם מרגיש בטוח? כשיש לו איפה לגור, מה לאכול, משהו ללבוש, גישה לשירותי בריאת ופרנסה (כי זה הכבוד שלו) ושלא יקחו לו בכוח את מה

שהרוויח בכבוד, לא המדינה ולא האזרחים האחרים שלה.

אילנה שושן

www.illanashoshan.com

www.womensempowermentfoundation.com

ט באב , מצדה -גאוות האומה, מצטערת אבל אין במה להתגאות !

כולנו עושים את הטיול הקבוע למצדה, לוקחים כל תייר שמגיע לכאן, גאים באקט ההקרבה “העצום” של המורדים. לימדו אותנו שהם גיבורים גדולים.  וכך גם אני לקחתי את בני בתי והחברים שלהם מהכיתה שבאו לבלות ולהכיר את ישראל, לעלות למצדה,  בדיוק כמו שאני עליתי כטיול בית הספר התיכון, גאוות האומה

תכננתי את הטיול כך שערב קודם נצפה  במחזה האור קולי, היו שם גם הקבוצה של תגלית, חברה צעירים יהודים מכל העולם. בבוקר גם הם יעלו את המצדה. הם יעשו את המסלול הקל  יעלו  על הסוללה.  אבל אני  לילדי לא   מוותרת , מעירה אותם ב4:30 בבוקר לעלות את  שביל הנחש .  אנחנו עולים ונהנים מזריחה יפיפיה שמשתקפת גם בים המלח, ולמעלה מצטרפים לסיור ולהסבר.  הילדים שלי הם מאלה שקוראים כל פיסת הסבר על כל אבן, בשמונה כבר נהיה לי חם ותפסתי פינה מוצלת והיה לי הרבה זמן לברר לעצמי למה אני לא מרגישה התפעמות להפך אני ממש מרגישה לא נוח עם הדברים.  הרענון ההיסטורי של המדריך, המחזה האור קולי  קצת הסתכלות בעיניים  של אמא , אני שואלת את עצמי,  מה אנחנו מעלים על נס, במה אנחנו מתגאים כל כך  וקוראים ונשבעים שמצדה לא תיפול עוד.  את מי אנחנו מאשימים בנפילת המצדה? שוב אנחנו עם אצבע מאשימה, אולי זה לא השיעור שיש ללמוד כאן,  אולי צריך ללמוד את לקחי המצדה אחרת. ה

אז בואו נעשה קצת סדר היסטורי:  מצדה לא היתה מצודה ישראלית או יהודית: היא היתה ארמון של הורדוס, רכוש רומאי.  האנשים שחיו שם, שאותם אנחנו מעריצים על “גבורתם ” היו קנאים קיצוניים , שלא הסכימו להתפשר וראו את כל האחרים פחות טובים מהם. הם שדדו ורצחו את כל היהודים בכפר עין גדי הסמוך עבור אספקה , והם רצחו את הילדים שלהם כי הם החליטו כך.

מי היו הקנאים :  הם שייכים היו לקבוצה שלא היתה מוכנה קצת להעלים עין משריטה על פרה, שאולי הושמה שם על מנת לסכסך ולהצית את המרד ברומאים. אולי אם היו קצת מתפשרים, אם היהודים בירושלים היו קצת יותר סובלניים  אחד כלפי השני ,  אולי לא  הייונו יוצאים ל2000 שנות גלות שהשחיתו אותנו, שלדעתי עוד לא ממש יצאנו משם מהגלות , לא במודעות לפחות של הרבה מאיתנו .

אולי אנחנו צריכים  לעשות שינוי בצורה שלומדים את ההיסטוריה של מעשה המצדה.   אין במה להתגאות בהתאבדות ההמונית הזו, שלא היתה התאבדות אלה רצח, והרי יודעים אנחנו שמלחמות היהודים והפילוג הם אלו שהביאו את חורבן הבית והגלות , אז אולי זה צריך להיות הנושא המרכזי , ולא מה עשו לנו הגויים .

הנערים שלנו נשבעים אמונים למדינה ואחד לשני על המצדה, התלמידים עולים למצדה עם המודעות: שהגויים לא יעשו לנו את זה שוב , הם לא ינצחו אתנו שוב. אנחנו צריכים לשנות את הטקסט: .  אנחנו רבנו וחיסלנו את האספקה שהיתה בירושלים ל שנים  יכולנו לעמוד מול הרומאים אם היינו מאוחדים. החוסר אחדות הזו ,אנחנו צריכים להגיד לא, לבידול לפירוד ביננו, לא לפילוג, לא קיצונייות.  ישראל ערבים זה לזה, כי אין אופציה אחרת. יהודים שהתבוללו וניסו להתרחק מהיותם יהודים הסביבה הנוכרית הזכירה להם בצורה כואבת שיהודים הם ודינם הוא כשל השאר- מיתה. זה לא יקרה שוב כי נלמד להיות סובלנים אחד כלפי השניה.

אז בימים אלו, שישראל נמצאת בשיא האנטישמיות מאז הקמתה, עלינו לזכור שכוחנו הוא באחדותנו. ולא יתכן שיהודים יחשבו שהם טובים יותר או יש להם בעלות על אלוהים או על תורה שניתנה לכל האנושות, רק בגלל שהם החליטו לפרש אותה בצורה קיצונית כלשהיא .

בימים אלו שאנשי תרבות מתל אביב מרשים לעצמם להכריז חרם על מיליון יהודים שחיים באזור שמבחינתם היו מתפטרים ממנו  כי הם רואים בו מכשול לשלום , אז להם אני רוצה להגיד  אם יש שלום אז לא צריכה להיות בעיה שהיהודים האלו יחיו איפה שהם חיים, בדיוק כמו שערבים חיים בואדי ערה וחיפה . ובואו לא נשכח שהם יושבו שם על ידי ממשלות ריבוניות שאתםבחרתם בהן, ממשלות עם רוב של  השמאל  ולכן גם אתם לקחתם חלק בהתיישבות הזו

מי שחושב שלבודד  את אריאל ולהרוס את הבתים שם כמו שעשו בחבל עזה, שזו בכלל אפשרות , שותף  הוא לפילוג עמוק שאסור שיקרה.  כמובן מהצד השני: יהודיים דתיים שחושבים שיש להם בעלות על מי הוא יהודי, גם הם צריכים לצאת מהאגו הזה, ולעשות לקרוב לבבות. למדו אותנו את הקסם שבתורה ואל תשפטו אותנו על כי שנים מאז קום המדינה הוציאו את לימודי היהדות מלימודי החובה בית הספר, ונציגים שלכם שישבו בממשלה , לא עשו מספיק שזה לא יקרה , הם שמחו לקבל את כספי השתיקה שלכם. השתיקה שלכם לעיקור שמערכת החינוך הרישמית של מדינת היהודים מתרבות יהודית.  מורים ומורות בחינוך הממלכתי חסרים ידע ביהדות. וכמו שנאמר אין נותן מה שאין בו, אם הם לו לומדים ומכירים את תרבות ישראל , הם לא יכולים לשאוב ממנה ולהעניק ממנה לדור הבא.

אז ערבים אנחנו זה בזה, עלינו לזכור זאת יום יום, אין יהודי חילוני דתי חרדי , כולנו נאבד את הבית הזה יחד אם לא נשמור אחד על השני.

במחשבה שניה , אהבתי את הגישה של אובמה, לא הולכים סביב סביב יותר. כל הקלפים על השולחן

עם התעצמות החמס , והיתחברות של הפת”ח   אליו-  זהו צעד של הורדת המסכות. וכל הכבוד לנתניהו שאמר – קלפים פתוחים – קלפים פתוחים. אז גם עבס פתח את הקלפים- הוא מתחמק שוב .

כי זוהי בדיוק האסטרטגיה של החמס בהכנסו להסכם עם הפת” הוא רצה לעצןר את המו”מ. במצב החדש, עבס לא יכול ולא מורשה להכנס לשום הסכם עם ישראל או עם אף אחד אחר על אדמות ישראל- פלשתין, מאחר שהחמס הכריז עליהן באמנה שלו ובחינוך ובדרשות במסגשים מזה שנים,  כאדמות קדושות. וכקדושות הן שייכות רק לאומה המוסלמית, והן לא יכולות להיות בידי יהודים. זהו התרגיל המניפולטיבי שהחמס עשה . וכמובן שכל מי שסוחר בקרקעות האלו דינו מוות.  לכן הם רצחו את פעילי הפתח, ולא איפשרו לעראפת לסיים את הסכסוך. לא פלא שהחמס הסכים להגיע להסכם עם הפתח ממש עכשיו- כי הם חששו שהפתח יכנע ללחץ להגיע להסכם עם ישארל בתמורה להכרה במדינה פלשתינאית . עכשיו הם הבטיחו שזה לא יקרה

אל דאגה  - כל עוד החמס בתמונה שום שינוי גבול לא יהיה – כי כל דבר שהם יחתמו עליו הוא מימלא זמני על פי החוק האסלמי – רק שיפור עמדות עד המלחמה הבאה. זוהי העמדה של החמס- ועד שהפת”ח לא יכבוש את לב הפלשתינאים אמונם ואת השילטון ברצועם עזה, אין עם לי לעשות שלום או לחתום הסכם כל שהוא- כי החמס מכבד רק את החוק האיסלמי הקיצוני – בו אין מקום לכופרים, וכולנו כופרים מבחינתו

איך עושים זאת : את זה הפת”ח צריך למצוא את הדרך לעשות , הוא צריך לשכנע את הפלשתינאים שהם צריכים לבחור לחיות במדינה  כמו ישראל בה הם יוכלו להנות מחופש הבעה,  או מדינה כמו אירן או לוב  הבחירה היא שלהם.

ישראל לא יכולה לעשות יותר ממה שהיא עושה- להשאר דוגמה למדינה דמוקרטית סובלנית בתנאים שבכל מקום אחר במזרח התיכון כבר היתה עוברת מהפכות צבאיות, או מלחמות אזרחי ם

אז היו גאים גם הערבים גם היהודים שחיים בישראל – על הסובלנות שכולנו מגלים – בסוף היום אנחנו חיים בשלום ביחד  ונקווה שכולם סביב יזכו גם הם

“OK I AM A NAZI!” Lars Von Trier says to a room full of media.

KIRSTIN DUNST  tried to stop him but no, he insisted on  going on. He said to  her :“THEY (there is ) WILL COME A POINT TO THE END OF THIS, I understand the man, I sympathize with him (Hitler)”

Then  a jurnalist offer to help him get out of it; “how about another question? But Mr. Lars Von Trier’s,  refused to get of the subject, he continued to  argue his point of  view, Till he finally  admits “OK, I AM A NAZI!”

The sad part is he laughs about it and the room laughs with him. But this is not a laughing matter. 20 million people died because of Hitler and the Nazi regime. Lars Von Trier then goes on, offering a new final solution. Why, because the first one wasn’t successful enough? He dosent hate the jews , not all of the,  just  ” Israel is a pain in the butt?”

Any filmmaker knows, there is a truth behind every joke.  Lars Von Trier shows disrespect to everyone and to all humanity.

I feel sorry for kristin Dunst , for she had to sit next to him , and hear  it,  and and have her acting in this movie tainted by it.

Teachers and parents are trying to raise kids on values such as tolerance and respect, and a man like this comes and wipes it all out, because he gets attention for being disrespectful, racist, even a Nazi, he gets a stage and no one shots his mike.

The media have great responsibility for the world we create around us, you are not only reporting these messages, you are either condoning or condemning these messages by the way you react to them.  Therefore when you give him slack because you like him, because he is a “talented director”, you are taking part in promoting hatred and racism in the name of reporting. This is not what free speech was meant for.

Freedom was given to people in trust they will not use it to harm other people, or to cover wrongdoing. freedom of speech was demanded by the people and given to the press  to protect  to protect them.  Your liberty ends Mr. journalist  where mine  begins.  .  Otherwise you are invading my freedom, what does it make you???

And by “you”, I mean the media, the editors, the journalists, the media owners, who promote your career, and sell news,   WHAT ABOUT MY FREEDOM FROM THE FILTH AND DANGER YOU ARE CONTAMINATING MY SPACE WITH IT.  NO ONE SHOULD SEE HIS MOVIES OR PROMOTE THEM.

WATCH THE VIDEO.  IT IS NOT A JOKE.  IT IS REAL

Lars Von Trier\’s \’Nazi\’ gaffe at Cannes Film Festival as he jokes

זה הזדמנות לחפש גם את החמץ שבתוכנו- ולהפטר ממנו. - חמץ כמו דברים אנחנו חושבים שהחמצנו, ועושים לנו רע בבטן. חומצה היא דבר שמעכל כל מה שבא במגע איתה. ואנחנו הוא הדבר הראשון שבא במגע איתה. זה גם התרעומת ששומרים נגד מי שלא יהיה, המוסכניק, החברה, הבעל,   רוב הזמן זה ממש על שטויות. ואם גם זה קצת יותר משטויות , אז מה? את החמץ הזה אם נבחר לבער מקירבנו , אז עשינו צעד ביציאת מצרים שלנו .

. את העבר אי אפשר לשנות, אבל אפשר לבחור לא לקחת אותו איתנו ולהשאיר אותו במצרים . לקחת רק מה שהכרחי .

כל משא מיותר,  מאט את קצב ההתקדמות , ואנו מוצאים את עצמנו עסוקים בלתחזק אותו. כמה דברים פיזיים אנחנו שומרים ושלא משתמשים, ואם נפטר מהעולם הזה מחר, הקרובים שלנו יפטרו מזה ממילא. כמו בפיזי כך גם ברוחני. פסח זה גם לפסוח לפסוח על כל הטינה הכעס. אני אומרת – לחברות שלי – ” דלגי דלגי ” חבל על הזמן ועל האנרגיה

אז הפסח התובנה היחידה שהייתי רוצה שתחשבו עליה: על מה הייתן רוצות לדלג- ודלגו

TAKE A LEAP AND THE NET WILL APEAR!!! Thats the power of Faith

ב8 במרץ הששתתפתי  בארוע של מפלגת קדימה לכבוד יום האשה. היה זה ארוע חגיגי , בו הגברת דליה איציק חילקה רשימה של חוקים למען קידום שיוויון של נשים שבהן היא לוקחת חלק.  נדהמתי לשמוע באותו ארוע את חה”כ יוליה שמאלוב, שנכנסה לכנסת על משבצת ששורינה לאישה, חוזרת על דברים שאמרה בעבר בנושא של החד הוריות , בנושא של הפמינסטיות שאחראיות לרמת הגירושים וסבל של הילדים. עצוב שאשה כזו יושבת בכנסת על הכרטיס הנשי. כל מי שנמצאת בכנסת  חייבת לעשות בשבילנו לא נגדנו. אין בפמיניזם שום הסטה נגד הגברים – מה שהיא עושה זה הסתה.

כל מה שנשים  מבקשות הוא שיוויון הזדמנויות וחירות להגשים את עצמן.  אין כאן שום מאבק נגד שום גבר, זו המצאה לייצר הפרדה בין הנשים.

אם לא נהיה מאוחדות במאבק כולנו נמשיך להפסיד

גב יוליה אמרה ” אני רוצה לעשות שלום בין הנשים לגברים שלום בבית,למען הילדים.  כאילו יש מלחמה שהנשים הכריזו. לקשר את המאבק לשיוויון הזדמנויות לשלום בית הוא אבסורדי , הוא עיוות והוא הסתה.   כאילו הנשים אשמות באלימות נגדן, כאילו הנשים אשמות ברמת הגירושים חזרנו שנות אור אחורה

סליחה הגברת יולה שמאלוב – הנשים האמהות הן אלה שמקריבות את חייהן למען גידול  הילדים. סטסטיסטית רוב ההורים שנשארים בבית לגדל את הילדים אלו האימהות ולא האבות, זוהי החלוקה שנוצרת כשמשכורת הגברים גבוהה יותר מזו של הנשים ברוב ענפי המשק (למעלה משלושים אחוזים). לכן ברור שהבחירה של בני הזוג תהיה שהיא תשאר בבית. היא גם נשארת בבית כי היא יולדת ומגיעה לה זמן להחלמה מלידה ולפעמים ניתוח קיסרי.  בגלל שלידה היא דבר שקורה כל יום  עדיין זה לא משהו שצריך לראות בו כדבר של מה בכך.  מלבד זמן ההחלמה מגיע לה ולתינוק זמן של ייחוד, לטובת כולנו לטובת חברה בריאה.  ובואו נזכור שאותו תינוק , ילד ונער תוך זמן קצר יטיס מטוס או ינהג טנק , או יפקד על חייהם של אחרים ,  למען שכולנו נוכל להמשיך לחיות פה .

הנשים אף פעם לא השיגו שום דבר , כי הן תמיד היו מפורדות .  אבל נשים יקרות זה רק נראה שהצרכים של הערביה או החרדית שונים משלך הדוקטורנית מתל אביב , כולנו תקועות בחוסר אפשרות לקידום.  אולי המקום בסולם בו אתן נתקעות שונה , אך חוסר אפשרות להתקדם הוא מאה אחוז בשביל כל אחת מכם.

על כולנו חלות  תפיסות עולם שנשים הן רגשניות יותר (הווה אומר לא לוקחות החלטות שכלתניות) , לא מפרגנות (שורטות ). נשים הן אוביקט מיני , ואם את חזקה מספיק שלא יציקו לך, אז יש אחרת שנמצאת במקום כלכלי חלש יותר שתהיה קורבן , וכשהוא יצליח פעם אחת הוא ינסה שוב  ואולי בסיבוב הבא זו תהיה הנכדה שלך . את אף פעם לא תדעי , לכן עדיף לעצור את זה בצורה גורפת גם למען הגברים שלנו שלא יכולים להגן על הבנות שלהם-שלנו מפני אנשי שררה  כמו קצב ואחרים אז בואו ניישר כאן קו – אפ אחד לא נגד אפ אחד אנחנו רק בעד קידום החברה בארץ ליותר שיוויונית ערכית וצודקת ולחברה שהבנות שלנו ירגישו נוח להסתובב בה  מבלי שאף אחד יקרא אחריהן – כוסית או ביצ’ית

ויש לנו כוח אלקטורלי שנממש אותו ,נשים יתמכו בכאלו שתומכות או תומכים  בהן כך יראו הבחירות הבאות

Mrs. Kosman is an Orthodox Jewish woman, and to be in the room with her is to be taken on an unexpected empowering journey.  Looking with her at the Biblical passages, we understand that bringing peace to the world depends how much the female voice speaks up and is heard.

Miriam inspires us to keep our voices up!!!!